פראוט

" לבנות כל דבר על קווים הומניסטיים, דורש בסיס של אהבה אמיתית לאנושות. חברה נדיבת לב באמת, לעולם לא תיכון תחת המנהיגות של אלו אשר מעוניינים אך ורק ברווח והפסד. היכן שאהבה היא מעל לכל, השאלה של הפסד ורווח אישי אינה מתעוררת. המרכיב הבסיסי בבנייה של חברה בריאה הוא אהבה."

שרי שרי אננדמורטי

פראוט היא תאוריה חברתית כלכלית אשר הוצגה בשנת 1959 על ידי המורה הרוחני הגדול שרי פ.ר.סרקר ומטרתה להביא לאושר ולרווחה כוללנית של כל הוויה חיה. פראוט היא האלטרנטיבה המעשית לפרדיגמות החברתיות-כלכליות המיושנות, אשר מה שמשקף אותן הוא אי השוויון החומרי המופרז (של הקפיטליזם) והשוויון הכפוי והמלאכותי (הקומוניזם). אף לא אחת מגישות אלו ענתה באופן הולם על הצרכים הפיזיים, הנפשיים והרוחניים של האנושות. אף לא אחת מהתאוריות החברתיות והכלכליות של העבר הביעו את ההשקפה שהגזע האנושי הינו הוויה בלתי נפרדת שאינה ניתנת לחלוקה. לא הקפיטליזם וגם לא הקומוניזם מכריזים על אמת עקרונית זו. עם הדוגמה המשוחדת שלהם, הם מעולם לא יוכלו להביא שלום לפלנטה שלנו. לכן יש עדיין כל כך הרבה יריבות וחוסר סובלנות בקרב בני-אדם. זהו הגורם הראשוני למלחמה- הפגם האפל ביותר על המצפון הקולקטיבי שלנו. אך פראוט הינה יוצאת דופן. פראוט תשים קץ לחוסר סובלנות ומלחמה, מאחר וההדרכה המעשית של פראוט מבוססת על גישה סינטטית, שמה שמפעיל אותה היא אהבה אוניברסלית.פראוט מדגישה שאוביקטים פיזיים הם מוגבלים ועל כן צבירה מופרזת שלהם על ידי חלק מהחברה מסתכם בכך שחלק אחר שלה נותר בעוני רב. יש מספיק רכוש בכדי לספק את צרכיו של כל אחת ואחד, אך אין מספיק רכוש בכדי לספק את תאוות הבצע של אפילו  אחד. הפתרון לבעיה של הבדלים כלכליים, הוא שאף אחד לא יהיה מורשה לצבור רכוש פיסי כלשהו ללא הרשות של החברה ושהצרכים הבסיסיים יהיו מובטחים לכל: אנשים אינם יכולים לחתור לעבר השאיפות האנושיות הגבוהות ביותר שלהם אם צרכיהם הבסיסיים אינם מסופקים. אז הגישה למזון, מחסה, ביגוד, חינוך וטיפול רפואי היא זכותו הבסיסית של כל אדם.

חמשת העקרונות הבסיסיים של פראוט

1.צריך שלא תהיה צבירה של רכוש ללא הרשות של החברה.
2.צריך שיהיה ניצול מקסימלי וחלוקה רציונלית של המשאבים החמריים, המעודנים והרוחניים.
3.צריך שיהיה ניצול מקסימלי של הפוטנציאל הפיזי, הנפשי והרוחני של היחיד וההוויות הקולקטיביות.
4.צריך שתהיה התאמה נאותה בין ניצול המשאבים החמריים, המעודנים והרוחניים.
5. ניצול המשאבים משתנה בהתאם לזמן, מקום וצורה. הניצול צריך להיות מתקדם.

האוכלוסיה של היקום עומדת כיום על שבעה ביליון אנשים. ביליון מתים מרעב. אם מדברים על טרנספורמציה של החברה, צריך דבר מעשי יותר מאשר לחלום שמשהו ישתנה.פ.ר.סרקר ידע שכשם שליחידים יש חיים משלהם, גם לחברה יש את הפוטנציאל שלה. סרקר התייחס אל כל ההויות החיות ולא רק בני-אדם, כלומר גם בעלי החיים והצמחים. פראוט, אפשר לומר, היא יוגה לחברה. החברה כיום אינה בריאה. פראוט גורסת שאפשרי שתהייה לנו חברה בריאה ושמחה.

פראוט רואה את החברה בחמש רמות מהתחתית לקודקוד:

חוק

כלכלה

התפתחות

אדמיניסטרציה

שינוי

שלא כקומוניזם או קפיטליזם, פראוט רואה את החיים החברתיים כמורכבים משכבות. בתאוריות אחרות קיימות רק שתי השכבות הראשונות, חוק וכלכלה. לעומת זאת בתאוריית ניצול מתקדם (פראוט) מתקיימות חמש שכבות המתאורות בקצרה להלן:

חוק: כיום קיימים שני עקרונות דומיננטיים אשר מנחים את החוק,

–         קפיטליזם –רכוש פרטי קדוש

–         קומוניזם- רכוש פרטי הוא גניבה.

בשניהם הרכוש הוא לאליטה השלטת. שני עקרונות אלו אינם טבעיים, אינם מעשיים ואינם משרתים את הרווחה הקולקטיבית. חוק עוסק בזכויות רכוש, וזכויות רכוש צריכות להתקיים רק עפ"י אישורה של החברה.החברה מאפשרת צבירה קיצונית ומגוחכת של רכוש. קפיטליזם מאפשר פער רכוש קיצוני – עודף מופרז של צבירה קיצונית. לפי פראוט היקום הנו הרכוש המשותף לכולם. לכולם יש את זכות ההנאה והשימוש, כלומר הזכות להנאה קיימת, אך לאף אחד אין את הזכות לניצול. אם מישהו אוסף יותר מדי הון ואוגר אותו, הוא/היא מקצצים באושר ובנוחות של אחרים בחברה. ההתנהגות שלהם היא אנטי-חברתית. על כן, אף אחד לא צריך להיות מורשה לאגור רכוש ללא האישור של החברה. כאן נאמר שאם ל 1% יש את כל הרכוש ול 99% יש מעט מאד, החברה לא מרשה ל 1% לצבור רכוש. החופש של בן אדם הוא חשוב, אך הוא לא צריך להרוס את הרווחה הקולקטיבית.צריכה להיות צבירה של רכוש, לדוגמא, עלי לדעת שיש לי אוכל במקרר לכל השבוע, אך השאלה היא עד כמה מותר לי לצבור. אנשים יכולים להחליט מה הם אוכלים ואפשר לצבור כמות מסוימת, אך יש להגביל זאת ברגע  שהדבר מזיק לרווחת החברה. כיום, למיעוט יש אחוז עצום מכל ההון. עשרה אחוזים צורכים 86 אחוזים מהמקורות החברתיים. כשמונים אחוז חיים בפחות מדולר ליום. רק לעשרים אחוז מכל האוכלוסיה יש משכורת הוגנת.הפילוסופיה של עקרון זה היא "חייה ותן לחיות". כל אחד צריך לשאוף לשלמות אך לא להרוס את הטוב של הכלל.

כלכלה: צריך שיהיה ניצול מקסימלי וחלוקה רציונלית של המשאבים החומריים, המעודנים והרוחניים.

1 לנצל עד המקסימום

2 לחלק בצורה רציונלית

בשיטה הקפיטליסטית – הייצור הוא לשם רווח וכתוצאה מכך, החלוקה אשר מתבצעת אינה רציונלית- היא זורמת אל עבר קבוצת אנשים אליטיסטית בעוד שהרוב נשאר מקופח. בסופו של דבר המטרה של כלכלה הנה צריכה – לספק את הצרכים של כל החברה כולל בעלי החיים והצמחים. מזמנו של אדם סמית, זהו הרעיון. כאשר דובר על חלוקה, אדם סמית נשען על יד נעלמה אשר בדרך מיסטית אמורה להנהיג חלוקה צודקת. כלכלת פראוט היא בעלת ארבעה ממדים ומבוססת על ייצור לשם צריכה ולא ייצור לשם רווח.

התפתחות: לאחר שעונים על הצרכים האוביקטיביים של החברה, זה הופך בר ביצוע לדאוג להתפתחות הסוביקטיבית של החברה. כלכלה חייבת להקדים שיקולים אבולוציוניים, מאחר ובעיות ההשרדות לרוב יעסיקו את תודעתו של אדם עד שהוא יתגבר עליהם. אך החיים הם דינאמיים ולכל ההויות האנושיות יש דחף פנימי לגדול. אז, בעוד שיפור הכלכלה הנו דאגה טבעית ונחוצה, יש להנחות אותה על ידי דאגה בסיסית יותר והיא ההתפתחות של היחיד בתוך החברה. לכן העקרון הבסיסי השלישי של פראוט מתייחס להתפתחות הסוביקטיבית של החברה, או התפתחות. עפ"י העקרון השלישי צריך שיהיה ניצול מקסימלי של הפוטנציאל הפיזי, הנפשי והרוחני של היחיד וההוויות הקולקטיביות.

ניהול החברה מוכרחה למצוא את הדרך הטובה ביותר להביא לידי ביצוע את האחריות שלה לאור הנושאים הסבוכים השונים. המנחה הבסיסי הרביעי של פראוט מצהיר שצריך שתהיה התאמה נאותה בין ניצול המשאבים החמריים, המעודנים והרוחניים.לדוגמא, החברה מחויבת לספק את הצרכים המינימליים של כל יחיד, אך אם החברה, מדורבנת על ידי הדחף של אחריות זו, תספק את שליחת המזון לכל בית ותבנה בית לכל אחד, אזי ההשתדלות האינדיבידואלית והפעילות שלה תדעך ותואט. בן אדם יהפוך בהדרגה לעצלן. על כן, החברה צריכה רק להוות עתודה לכך שהיא כתמורה לעבודה לפי יכולת, תרוויח את הכסף הדרוש לצרכים המינימליים של היחיד. ועל מנת להעלות את סטנדרד הצרכים המינימליים של אדם, הדבר הטוב ביותר לעשות הוא להגביר את יכולת הקנייה שלו.בהתייחס לבעיה של איזה סוג עבודה לדרוש מאדם, עקרון זה נמתח לזירה של ממשלה ושליטה חברתית. הטיעון אינו קשה להבנה. תשקלו את דלהלן:בעוד אנו נוטלים שירות מאדם אשר הנו מפותח פיסית, נפשית ורוחנית, על החברה לעקוב אחר מדיניות מאוזנת היטב של יושר ומשחק הוגן . אם רק אחד מהשלושה – פיסי, נפשי או רוחני הינם מפותחים אצל אדם, על החברה לקחת ממנו את השירות אשר מתאים לכשרונו. אם שני כישורים, פיזי ואינטלקטואלי מצויים במידה מספקת, על החברה ליטול ממנו שירות אינטלקטואלי ורק מעט שירות פיסי, כי כח אינטלקטואלי הוא באופן יחסי עדין ונדיר. אם כל הכישורים מצויים באדם, על החברה להשתמש יותר בשירותיו הרוחניים, פחות בשירותיו האינטלקטואלים ועוד פחות בשירותיו הפיסיים. אלו שיש להם כח רוחני מסוגלים לעשות שירות גדול יותר למטרתה של החברה. אחריהם בסדר הם אלו בעלי יכולת אינטלקטואלית. אלו שיש להם רק כח פיזי, אף על פי שאין זה חסר חשיבות, אינם יכולים לעשות דבר בכוחות עצמם. הם עובדים לפי הדוגמא של אלו בעלי יכולות רוחניות ואינטלקטואליות. לכן שליטה חברתית צריכה להיות בידיהם של אלו אשר אינם רק חזקים, או רק אמיצים, או רק פיקחים או אינטליגנטיים, וגם לא בידיהם של אלו בעלי חכמה ארצית, אלא השליטה החברתית צריכה להיות מוענקת לאלו שיש להם את כל המאפיינים הללו בתוספת התכונה הרוחנית של שירות ותרומה בלתי אנוכית למען הרווחה של הכול.

שינוי: לסיום, ראייה כללית וכיוון נחוצים. החברה אינה יכולה להיות מנוהלת על בסיס יומיומי ואותה מדיניות אינה יכולה להיות מיושמת בכל מקום. לכן, הרמה הגבוהה ביותר של הפירמידה החברתית שלנו כוללת את אותם מושגים של התרחבות דרך מאבק ודרך מחקר מדעי אשר הופך אפשרי לביצוע רק אחרי שבונים רשת חברתית כמעט שלמה – אותם מושגים אשר יחלחלו לתוך הרשת החברתית בעזרת פילוסופיה ברורה. בכדי למלא את הדרישות המכריעות הללו, העקרון החמישי של פראוט מצהיר שניצול משאבים (utilizations) משתנה בהתאם לשינויים בזמן, מקום ואדם, ובעקבות כך, ניצול המשאבים צריך תמיד להיות בעל טבע מתקדם.

לפי פראוט: שינויים בניצול של כל דבר חייבים להיות בהתאם לשינויים בזמן, מקום ואדם – עובדה שצריך להכיר בה, ובהכירכם בעובדה זו, צריך אדם לעשות ניצול מתקדם בשימוש המעשי של כל אויבקט, כל רעיון…..המכשולים הגדולים או הקטנים אשר עלולים לצוץ ולעמוד בדרכה של החברה כתוצאה מהשימוש באמצעים ומערכות מתקדמות, מרכיבים וחומרים, אשר התפתחו באמצעות חשיבה דינאמית ודמיון מתקדם, יש לעמוד מולם באומץ לב. דרך מאבקים ועימותים החברה מוכרחה לצעוד קדימה אל עבר  נצחון – אל דרך הצדק האוניברסלי, המטרה הנאצלת  של החיים.

ביודעין, או שלא ביודעין כל מהפכן אמיתי, כל אקטיביסט הומניטרי, כל אדם שאוהב את האנושות רוצה לייסד את פראוט. יותר מכך, ההתגשמות של האידיאלים של פראוט, ודאית היא. כאשר תפוח נזרק לאוויר, הוא יפול אל האדמה – תאורית הכבידה תצליח. באופן זהה, פראוט, מאחר והיא נדיבת לב ומאחר והיא מעשית, בבוא היום תהיה מוערכת על ידי האנושות. ברגע שפראוט תהיה מובנת ומקובלת על ידי האנושות, היא תנחה בבטחה את כל הפעולות החברתיות על כדור הארץ מזמן זה ואילך.

במהלכו של מאמר קצר זה, מודל מורכב תוקצר ותואר. בכדי להיות הוגן למודל זה, ולעקרונות של פראוט, יש ללמוד את שניהם יותר לעומקה. אף על פי כן, לא חשוב עד כמה סבוכה תהיה חברה ובסופו של דבר, לא חשוב עד כמה מזוקקת ומעודנת תהיה הבנתנו את פראוט, המהות של פראוט יכולה להתפס ללא קושי על ידי כולם. מהות זו סוכמה במשפט אחד. לפי מילותיו של שרי פ.ר. סרקר, ההוגה של פראוט והפילוסוף ההומניטרי הגדול ביותר בהיסטוריה של כדור הארץ:

" זוהי תאורית ניצול משאבים מתקדמת, אשר נהגתה למען הרווחה והאושר של הכול"